טיפול בנחירות

נחירות- מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה לרופא ממה הן נגרמות והכי חשוב איך מטפלים בהן 

מהן נחירות?

נחירות הן קול שנוצר בשל היצרות בדרכי הנשימה מרטט של הרקמות הרכות בדרכי הנשימה העליונות במהלך השינה בעת שאיפת או נשיפת אוויר. 

הסיבות לנחירות

הסיבות הינן מגוונות ולעיתים רבות הן שילוב של מספר גורמים. בין הסיבות העיקריות ניתן למנות: 

 הסכנה שבנחירות

בראש ובראשונה נחרה גורמת לפגיעה בזוגיות וחלק גדול מהפונים לסיוע רפואי עושים זאת בלחץ בני הזוג

הנחירות עלולות להוות סימן לבעייה חמורה יותר – תסמונת דם נשימה בשינה, מצב בו דרכי אויר עליונות נסגרות לפרקי זמן קצובים בעת השינה ורמת החמצן בדם יורדת. הנשימה מתחדשת אוטומטית כאשר רוויון החמצן בדם יורד מעבר לרמה מסויימת. אירועים חוזרים של דום נשימה בעת השינה פוגעים באיכות השינה. 

התוצאה המיידית של דום נשימה בשינה הינה עייפות יומית- נמצא כי יש קשר בין התסמונת לבין תאונות דרכים, בשל הירדמות נהגים על ההגה.

השלכות מאוחרות- לסובלים מדום נשימה לאורך זמן, כוללות סיכון מוגבר למחלות לב, ללחץ דם גבוה, ואף להפרעות בקצב הלב. מחקרים מצאו כי טיפול בדום נשימה בדרגת חומרה בינונית ומעלה, סייעו לטיפול ביתר לחץ דם שהיה עמיד לטיפול תרופתי.

כיצד מאבחנים?

בפנייה לרופא/ת אף אוזן וגרון בשלב ראשון נערכת שיחה לקבלת פרטים על חומרת הנחירה והסיכוי לקיום דום נשימה. כמו כן מבררים נוכחות גורמים תורמים לנחרה כעודף משקל, עישון וטיפול תקופתי קבוע. 

בבדיקה גופנית ניתן למצוא גורמים תורמים לנחרה כגון חסימת חלל אף וסינוסים על ידי פוליפים, או בעייה במבנה הלסתות , הלוע ועוד.

לאחר האבחון במרפאה, ניתן לבצע שתי בדיקות עזר נוספות: האחת הינה אבחון במעבדת שינה ולאחריה- בדיקה אנדוסקופית של חללי הלוע תחת השריית שינה.

מכלול הנתונים המתקבל מסייע להתאים את הטיפול האופטימלי הייחודי לכל מטופל. 

איך מטפלים?

טיפולים שמרניים:

• במידה וקיים עודף משקל – ירידה במשקל מפחיתה את תדירות הנחירות אצל חלק ניכר מהמטופלים. על מנת לשמור על משקל תקין יש לשלב הנחליות תזונאית ופעילות גופנית.
• להימנע מסיגריות ומאלכוהול, ובמיוחד משתיית משקאות אלכוהוליים בשעות שלפני שהולכים לישון.
• אם מדובר במטופלים שסובלים מחסימה אפית, ניתן לנסות להתגבר עליה באמצעים שונים כמו תרסיסי אף (תרסיסים נגד צינון שנמכרים ללא מרשם רופא אינם מתאימים למטרה הנ"ל, היות שלא מומלץ להשתמש בהם באופן קבוע) 
• מדבקות ומכשירים מרחיבי נחיריים- יעילותם לא הוכחה ואינם מומלצים
• התקן דנטלי- התקן שמטרתו להסיט את הלסת התחתונה קדימה ובכך לשפר את מעבר האוויר ללוע. יעיל אולם בשימוש כרוני עלול לקדם בעיות בפרק הלסת.
•   CPAP מכשיר שכולל מסיכה שמוצמדת לפנים ומזרימה אוויר בלחץ לדרכי הנשימה בעת השאיפה. זהו הטיפול העיקרי למצב של דום נשימה בינוני וחמור בשינה, אך הוא עוזר גם במקרים של נחירות מכל הסוגים. הטיפול יעיל מאד, אך לא כל המטופלים מצליחים או מעוניינים להסתגל אליו.

טיפולים כירורגיים:

• למעשה מרבית הסובלים מנחרה ודום נשימה, מעוניינים בפתרון כירורגי אשר לתפיסתם הינו הפתרון הקל ביותר היות ואינו כרוך בצורך לשינוי הרגלי חיים.
• הטיפולים הכירורגיים מתמקדים בפתרון הבעייה הייחודית לכל מטופל ומטופל ויש צורך בנסיון רב מצד הרופא או הרופאה המטפלים על מנת להתאים את הטיפול לבעייה ולמטופל.
• ניתוחי אף וסינוסים להסרת פוליפים, ותיקון חסמים במעבר האוויר הן על מנת לנשום טוב יותר ואפילו כדי לאפשר שימוש במסיכת CPAP
•  ניתוחים לתיקון וקיצור חיך מוארך – פלסטיקה של החיך (UPPP). זהו ניתוח וותיק אשר לאחרונה עם שיפור בטכניקות כירורגיות ושימוש במכשירי אידוי חדישים, מאפשר להגיע לתוצאות משביעות רצון.
• ניתוחים להצרת בסיס הלשון, וניתוחים לקידום הלסת התחתונה הינם ניתוחים מורכבים יותר ומיועדים למטופלים בעלי דום נשימה בדרגת חומרה משמעותית. 
• משתלים – ניתוחים בהם מוחדר שתל לשוני, אשר מסייע בשמירת טונוס של הלשון ומונע רפיון ונחרה, או החדרת תומכני חיך. 
• המפתח להתנהלות נכונה מורכב משמירה על אורח חיים בריא, אבחון מדוייק, טיפולים שמרניים, וטיפול כירורגי כאשר הנל אינם מספקים.