כתבו לי

entclinic4u@gmail.com

רח' הברזל 12

תל אביב יפו (אסותא)

ניתוחים

ניתוח בלוטת התריס (תירואיד)

בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד, מצויה בחלק הקדמי של הצוואר , מתחת לפיקת הגרון. הבלוטה מייצרת הורמונים (תירוקסין וטרייודוטירונין) אשר משפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף ועל תהליכים נוספים כגון ויסות חום הגוף, תיאבון, ועוד.

גושים (קשריות) בבלוטת התריס כלל אינם נדירים. מקובל כי לכ 50-60% מנשים בגיל 50 ומעלה יש קשריות בבלוטת התריס. עם זאת, רק כחמישה עד עשרה אחוזים מכלל הגושים בבלוטת התריס ממאירים.

 

הסיבות לניתוח בלוטת התריס: 

  1. גויתר- הגדלה שפירה של הבלוטה הגורמת להפרעה אסתטת או ללחץ על קנה הנשימה עם הפרעה בנשימה ואף בבליעה. 
  2. גידול סרטני- (פירוט בהמשך)
  3. לצרכי ביופסיה – בחשד לממאירות 

מהי בלוטת התריס?

בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד, מצויה בחלק הקדמי של הצוואר , מתחת לפיקת הגרון. הבלוטה מייצרת הורמונים (תירוקסין וטרייודוטירונין) אשר משפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף ועל תהליכים נוספים כגון ויסות חום הגוף, תיאבון, ועוד.

גושים (קשריות) בבלוטת התריס כלל אינם נדירים. מקובל כי לכ 50-60% מנשים בגיל 50 ומעלה יש קשריות בבלוטת התריס. עם זאת, רק כחמישה עד עשרה אחוזים מכלל הגושים בבלוטת התריס ממאירים. 

מהם הגורמים לסרטן בבלוטת התריס?

קיימים שני גורמי סיכון עיקריים לסרטן בלוטת התריס. הראשון הינו חשיפה לקרינה רדיואקטיווית (מייננת), לעיתים לאחר טיפול בסרטן אחר. חשיפה לקרינה עשויה לגרום לסרטן בבלוטת התריס גם שנים רבות לאחר החשיפה.

גורם סיכון נוסף הינו היסטוריה משפחתית חיובית- מקרים נוספים של גידולי בלוטת תריס במשפחה מהווים גורם סיכון. 

 

סוגי הגידולים בבלוטת התריס:

קיימים ארבעה סוגי גידולים עיקריים בבלוטת התריס:

  • סרטן פפילארי ( Papillary Thyroid Cancer) – הינו הגידול השכיח ביותר, עד 80% מכלל גידולי בלוטת התריס. מאובחן בדרך כלל בין גילאי 30 ל 50 ומופיע פי 3 יותר בנשים. 
  • סרטן פוליקולארי (Follicular Thyroid Cancer ) –  כ- 10-15% מגידולי בלוטת התריס, גם הוא שכיח פי 3 בנשים.
  • סרטן מדולארי (Medullary Thyroid Cancer) – נדיר יותר 5-10% מכלל הגידולים, ולעיתים מופיע במשפחות עם הפרעות אנדוקריניות אחרות. 
  • סרטן אנאפלסטי (Anaplastic Thyroid Carcinoma) – נדיר- 5%, בגילאים מבוגרים ויותר בנשים. 

 

מה מייחד את הסרטן הפפילארי?

הסרטן הפפילארי הינו השכיח ביותר מכלל גידולי בלוטת התריס. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשכיחות הסרטן הפפילארי- בשיעור של כ 4% יותר בכל שנה. על פי רוב – זהו אינו סרטן אלים. המשמעות היא שבטיפול נכון , מרבית החולים מחלימים.

מהם התסמינים וכיצד מתבצעת האבחנה?

במרבית המקרים סרטן פפילארי של בלוטת התריס מתגלה באופן מקרי- מישוש או הבחנה בגוש צווארי. על פי רוב הגוש אינו גורם לבעיות כלשהן או לכאבים. במקרים מסוימים ישנם סימני לחץ על הצוואר המתבטאים בהפרעה בבליעה או נשימה, ונדיר עוד יותר- הופעת צרידות בשל פגיעה בעצב החוזר על ידי הגידול. כמובן שסימנים אלו אינם ייחודיים לגידול והם מצויים במצבים אחרים בנוסף.

לאחר בדיקה גופנית, ובדיקת אולטרסאונד של הבלוטה והצוואר,האבחנה מתבצעת על ידי ביופסיה- דיקור מחט עדינה (FNA-Fine Needle Biopsy). במהלך הדיקור נשאבים תאים מהגוש ונבדקים על ידי פתולוג שמאבחן את סוג הגידול.

טיפול

הטיפול בסרטן פפילארי ופוליקולארי של בלוטת התריס הינו ניתוח לכריתת הבלוטה וטיפול ביוד רדיואקטיבי.

ניתוח 

למעט מקרים מיוחדים, הניתוח הינו כריתה שלמה של בלוטת התריס, ובמידת הצורך כריתת בלוטות לימפה העשויות להיות נגועות. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, וכרוך באשפוז קצר.

לאחר כריתת הבלוטה- יש ליטול טיפול תרופתי קבוע המחליף את הורמוני בלוטת התריס. 

כאשר הניתוח מבוצע על ידי מנתח מיומן, שיעור הסיבוכים הינו נמוך. הסיבוכים כוללים פגיעה בעצב החוזר (כ 1%) עם צרידות קבועה או חולפת, ופגיעה בבלוטות הפארא תירואיד עם ירידה ברמת הסידן (כ 5%) באופן זמני או קבוע. במקרים אלו יש ליטול טיפול תרופתי שיאזן את רמת הסידן בגוף.

טיפול ביוד רדיואקטיבי- לאחר כריתת הבלוטה, מבוצעת סריקה כל גופית על ידי יוד רדיואקטיבי, על מנת לגלות שאריות גידול או פיזור גרורתי. במידה ומתגלים מוקדים חשודים, ניתנת כמות גדולה יותר של יוד רדיואקטיבי אשר משמידה את שאריות הגידול.

 

מעקב

לאחר השלמת הטיפול, יש להישאר במעקב הכולל בדיקה רפואית, בדיקת רמת תירו גלובולין

(הורמון המופרש מתאי בלוטת התריס ואשר עליית הרמה שלו עשויה להעיד על הישנות)

ובדיקות הדמיה אחרות לפי הצורך